הופיע ב'מקור ראשון' בקיץ תשס"ג (2003).
קורא הרואה עצמו אורתודוכסי-מודרני יחווה התפעמות ותסכול כאחד בעת קריאת ספרו החדש של ד"ר דוד זוהר על הרב חיים הירשנזון. התפעמות, משום שהוא יתוודע להוגה דעות כמעט בלתי-מוכר, שענה בתחילת המאה העשרים על השאלות המטרידות את הקורא הזה, בן זמננו, הנקרע בין נאמנותו להלכה לבין ערכיו כאדם מודרני, והציב לתשובות עליהן תשתית אידיאולוגית והלכתית מהפכנית שקשה למצוא דומה לה בהיקפה. ותסכול, משום שהגותו של גיבור הספר היתה אמנם פורצת-דרך, אך אנו דוהרים זה דורות בדרך אחרת לגמרי.
הרב חיים הירשנזון, ובקיצור הרח"ה, נולד בצפת ב-1857, ופעל וכתב בארץ ישראל עד שכרע תחת רדיפותיהם וחרמותיהם של החרדים, והפך לרב קהילת הובוקן, עיר הצופה אל מנהטן מעברו השני של נהר ההדסון. שם יצר את עיקר יצירתו ואת ספריו הרבים, ופעל במסגרת תנועת 'המזרחי', עד שהלך לעולמו ב-1935, שבועיים בדיוק לאחר פטירתו של ידידו הרב קוק.
ספריו, הכתובים עברית ומערבים הגות, עיונים הלכתיים ואמירות אישיות ואוטוביוגרפיות, נדירים וקשים להשגה, וחבר מלומדים ישראלים עמל עתה על הוצאתם מחדש במהדורה מדעית ומבוארת. דוד זוהר, פסיכולוג קליני העוסק גם במחשבת ישראל ומלמד בסמינר הקיבוצים, הוא אחד מהם, והוא מופקד על עריכת ספרו של הרח"ה 'מלכי בקודש' המתווה קווים למשטר דמוקרטי על פי היהדות. בינתיים, כאמור, פרסם זוהר לפני זמן קצר ספר מקיף על אודות הרח"ה והגותו – 'מחויבות יהודית בעולם מודרני', בסדרת 'יהדות ישראלית' של מכון הרטמן, הפקולטה למשפטים ב'בר-אילן' והוצאת הקיבוץ המאוחד.
בשיחה איתי סיפר זוהר על מקור התעניינותו ברח"ה. אף שבמסגרת היענותו לתרבות המודרנית בת זמנו הושפע הרח"ה בין השאר מתורתו של פרויד, זוהר הפסיכולוג נמשך להגותו של הרח"ה מסיבות אחרות, הקשורות בהשקפת עולמו שלו. "הגותו של הרח"ה רלבנטית היום אפילו יותר משהיתה כשנכתבה", הוא אומר. "אמונתו היוקדת של הרח"ה שלעולם לא ייתכן קונפליקט בין התורה לבין החיים המודרניים מעודדת, ומאפשרת לקיים הרמוניה בין שני הקטבים האלה במקום להיאלץ לבחור בין חרדיות לחילון".
שלא כהוגים אחרים שניסו לשלב בין התורה לבין ערכים מודרניים, הרח"ה לא ניסה לכופף את האחד כדי להתאימו לשני. הוא האמין בכל מאודו בשניהם, וזוהי נקודת המוצא של הגותו, ההופכת אותה לנועזת ורעננה באופן שגרם דווקא לדחיקתו של הרח"ה אל שולי הזרם האורתודוכסי, שלא בצדק. לו היו מתקבלות עמדותיו בקרב זרם זה, שהרח"ה היה חלק בלתי נפרד ממנו, אולי לא היתה האורתודוכסיה עתידה להידחק בעצמה אל השוליים. כך, לדוגמא, חדירת החשמל והדיגיטציה לכל תחומי החיים – לא רחוק היום שבגדינו יהיו בעלי חיישנים חשמליים, ושלא יהיו יותר ספרים מודפסים – עלולה להפוך את שומרי השבת לכת מתבדלת המייצרת לעצמה את כל צרכיה בדרכים מימים עברו. הרח"ה סבר שראוי היה להתיר שימוש בחשמל בשבת, משום שאין ההלכה מעוניינת לעצור את התקדמות החיים, והראה שאין סיבה הלכתית לגזור על איסור חשמל. "הוא כתב לבסוף שאם הציבור כבר קיבל על עצמו שלא להשתמש בחשמל, זה אבוד", אומר זוהר. "הציפייה שלו היא שהרבנים יחשבו מראש על עניינים כאלה ולא יאסרו אוטומטית כל התפתחות חדשה".
בעיוניו ההלכתיים הנחה את הרח"ה הכלל "כוח דהיתרא עדיף". יש לחפש, בתחומי ההלכה כמובן, את ההיתר, ולא את האיסור והחומרה כמקובל. לאחר סמיכתו כרב דאג הרח"ה לקבל סמיכה נוספת מרבנים ספרדים בארץ, וזוהר משער שהושפע מרוחה המקילה של הפסיקה הספרדית. כותב זוהר: "הרח"ה רואה בנטייה להחמיר גישה אלילית הנובעת מרגשות אשם של עובדי האלילים כלפי אליליהם... אולם התורה נלחמה בגישה זו ואסרה רק את הדברים המתנגדים אל החיים". על המפריזים בהפרדה בין המינים כתב הרח"ה כי הם מבזים את בנות ישראל ובניו ותופשים אותם כשטופי זימה. הרח"ה גם הכניס לעיוניו, בזהירות ובשיקול דעת, את הכלל "אין למדים מהמצבים הקדמונים", כלומר את האבחנה בין גופי תורה לבין איסורים ואמונות שהתקבלו במהלך השנים בשל נתונים שהם תלויי תקופה היסטורית והתפתחות חברתית וטכנולוגית.
אולם קבלה של המצב המודרני אינה רק הכרת שינויי הנורמות והחיים החומריים, אלא גם הפנמת ריבונותו של האדם על עצמו, והכרה בעקרון חופש הדעות והאמונות. כאן, ובסוגיות התיאולוגיות והפילוסופיות בכלל, הלך הרח"ה דרך ארוכה ואמיצה עוד יותר מאשר בתחום ההלכה. הוא פיתח, למשל, תיאוריה המיישבת את טענותיה של ביקורת המקרא עם האמונה היהודית, בהסתמך בין השאר על דברי חז"ל אודות מגילות שעמדו לרשותם של בני ישראל עוד קודם מתן תורה. הוא התמודד עם שאלת היהודים החילונים, ובמרכז הפתרון מקדים-זמנו שהציע עומדת אבחנתו, המופיעה לאחר מכן בגרסה מתונה יותר אצל הרב סולובייצ'יק, בין ברית-עם לברית-אלוה, שלפיה העם היהודי קיים בלי תלות בברית שכרת עם האל בהר סיני. בעיני הרח"ה, מי שמתכחש לברית לאומית זו מוציא עצמו מכלל ישראל, אך לא כך באשר למי שמתכחש לברית התורה. זוהר סוקר בספרו סוגיות אלו וסוגיות נוספות בהרחבה ובהעמקה.
הסביבה האמריקנית השפיעה רבות על הגותו הפוליטית של הרח"ה. שלא כבאירופה, בארצות הברית לא באה הדמוקרטיה לדחוק שלטון דתי, אלא להפך – מטרתה של המדינה היתה להשכין בארץ את שלטונו של האל. "יש דמיון רב בין תורתו של הרח"ה לבין אלו של הוגים יהודים אמריקנים דוגמת הרב סולובייצ'יק או דוד הרטמן, בעיקר במשנה הפוליטית שלהם המדגישה את הברית", אמר לי זוהר. "גם בסוגיות כמו מעמד האשה ומעמד הנוכרי, שבהן הוא מבחין בין מעמדם הדתי, שבו יש הגבלות כלפיהם, לבין מעמדם האזרחי והחברתי שיכול להיות שונה מזה שהיה בזמן חז"ל, יש השפעה אמריקנית מובהקת ואולי גם השפעה של הפרוטסטנטיות. זו גישה שונה מזו של ריה"ל או של הרב קוק הרואים הבדל אונטולוגי בטיפת הדם ממש בין יהודי לגוי או בין איש לאשה. זהו פתרון אלגנטי שאני מאמץ באופן אישי".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה